רש"י על תענית ד׳ א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ד׳ ע״א:ד׳ רש"י על תענית ד׳ ע״א:ז׳ »

5 אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם — דִּכְתִיב: ״וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְגוֹ׳״, יָכוֹל אֲפִילּוּ חִיגֶּרֶת, אֲפִילּוּ סוֹמָא. הֵשִׁיבוּ כַּהוֹגֶן, וְנִזְדַּמְּנָה לוֹ רִבְקָה.

פירוש רש"י על תענית ד׳ א:ה׳

5 ובנות אנשי העיר יוצאות והיה הנערה – משמע הנערה היוצאה תחילה מן העיר ויאמר לה השקיני לה היה מנחש:

6 אפי' חיגרת אפי' סומא – לפי שלא פירש בשאילתו ואפשר שתהיה בעלת מום ולא יבין בה אליעזר ויקחנה:

7 אלא השיבוהו כהוגן – וזימנו לו רבקה:

« רש"י על תענית ד׳ ע״א:ד׳ רש"י על תענית ד׳ ע״א:ז׳ »